Get Adobe Flash player
Get Adobe Flash player
התחברות לאתר הירשם לאתר
זכור אותי
 
שכחתי סיסמא

תמונות שנוספו לאחרונה


באדיבות yes
באדיבות yes
באדיבות yes
לוחמת סנפיר בצלילה
לוחמי ילת
גדוד גפן- בה
לוחמים בזרוע הים
תג גדוד אב
תג בהל
תג יחידת יהלו

חסויות

יום קרב באריזונה

"אריזונה"- שטח הפקר של ג'ונגל סבוך , בחלקה הצפוני של דרום -וייטנאם לא הרחק מגבעה-55 , שבו בזמן המלחמה התרחשה פעילות צבאית ערה של חיילי צפון-וייטנאם והוייטקונג וכתוצאה מכך היו בשטח ההפקר הזה היתקלויות רבות עם החיילי מארינס של צבא ארה"ב , שכינו כך את המקום בשמו "אריזונה" כשעלילות הקרבות בסרטים ההוליוודיים על המערב- הפרוע ומרדפי האינדיאנים הפראיים במדינה זו בארצם, נותנים להם בסיס רחב להשוואה בין שני המקומות

היה זה בשנת 1968 , שנה בה ההתערבות הצבאית האמריקאית בוייטנאם התקרבה לשיאה . טוראי ג'ים הוצב כצלף על גבעה 55 המפורסמת , גבעה בה שרת גם כצלף וכמדריך הצלף האגדי קרלוס הת'קוק . לאחר מספר שבועות של פעילות משותפת עם צוותי צלפים מנוסים ממנו , תקופה בה רכש ניסיון , ידע ובטחון עצמי , התאפשרה לו ולתצפיתנו פעילות- צלפים עצמאית והוא נשלח לפעילות מבצעית לראשונה עם תצפיתנו , לרגלי גבעה -55 בסמוך לקבוצת בתי- קש של איכרים וייטנאמיים , שהאמריקאים חשדו בהם שהם משת"פים של חיילי צפון-וייטנאם ולוחמי הוייטקונג שפועלים בהמוניהם ברחבי הג'ונגלים שבסביבה .

s1

לאחר שארבו הם לאויבם במשך מספר שעות ללא כל תוצאות ודבר לא נראה מתקרב ומגיע לעבר אותן בקתות הקש הבודדות שהיו לפניהם , החליטו ג'ים ושותפו לנוח מעט לפחות עד שתעלה השמש . הם התקפלו חרישית ממרבצם , חצו את הנחל שזרם לידם והחלו לתור אחר מחסה בו יוכלו הם להסתתר ולנוח כמעה .

השעה הייתה כבר 00300 לפנות בוקר , הם מצאו להם מקום מתאים והתחלקו בשמירה כשאחד ישן וחברו ער , שומר וצופה על דרך- העפר המובילה לבקתות עליהן הם שמרו קודם לכן .

הם בקושי הספיקו לסיים את התארגנותם במחסה החדש כשלפתע נראו צועדות חרש על השביל , שלוש דמויות חמושות . שתיים מהדמויות אחזו ברובי קלצ'ניקוב בידיהן ואילו השלישית אחזה ברובה חצי-אוטומטי S.K.S . על ראשיהם הם חבשו כובעי- שעם מעוגלים , כובעים האופייניים לכובעים שחובשים חיילי צבא צפון-וייטנאם . להפתעתם של ג'ים וחברו , צעדו השלושה במרכז השביל ומכך הסיק ג'ים שהשלושה הינם חיילים לא מנוסים, או מה שנדיר יותר למצוא בקרבם בעלי בטחון עצמי גבוה , שלא חוששים , אף בשעה זו של היממה ובמקום שכזה ,סמוך יחסית לבסיס הגדול של חיילי המארינס שעל הגבעה , מכול סכנה עבורם .

ג'ים העיר את שותפו ובלחישה הוא ספר לו על שלושת הדמויות שצועדות על השביל למולם . הוא התעורר במהירות והצמיד את עדשת מכשיר ראיית-הלילה שהורכב על רובה ה-M-14 שלו לעיניו . הטווח היה כ-200 מ' לערך . אור הירח היה מספיק חזק כדי לאפשר ירי בהם גם מרובה הצלפים רמינגטון – 700 שהיה בידיו של ג'ים .

s2

השלושה צעדו בטור עורפי , כשלושה ברווזים במטווח הלונה פארק ... ג'ים כוון את רובהו על הראשון בטור בעוד חברו מכוון על השני . אחת ... שתיים ... אש ! שתי היריות שנורו כאחת , החרידו את שלוות הלילה והדם התגלגל ונשמע היטב ברחבי כל העמק שסביבם . שתי הדמויות נפלו לקרקע כאילו שהוכו הם ע"י פטיש עצום ובלתי נראה . הדמות השלישית נורתה גם היא ונפגעה עוד לפני שהיא הספיקה להבין בכלל מה שקורה ומבלי שניסתה להימלט או להסתתר .

שני הצלפים נשארו לצפות על שלוש הגוויות בתקווה שחבריהם יבואו לבדוק , במוקדם או מאוחר , מה עלה בגורלם ובכך לנסות ולפגוע בחיילי- אויב נוספים .

השמש עלתה לאיטה ובוקר צח ובהיר עלה עם היום החדש . שלושת ההרוגים עדיין שכבו על השביל ואיש לא התקרב לעברם , נראה היה שהם שוקעים להם לאיטם , עטופים בענני זבובים שחורים המוצצים את הדם שסביבם , שוקעים ומתמוססים לתוך אותה דרך העפר הבוצית ככל שהשמש עולה ומתקדמת לה למרכז השמיים . עדיין , למרות שמחוגי השעון כבר זזו מספר שעות לאחר הירי , איש לא התקרב לעברם כדי לבדוק את גורלם . האיכרים המקומיים שהחלו לצאת עם בוקר מבקתותיהם ולעבד את חלקות- האורז שעל אדמתם , ארבעים או חמישים מטרים מהם , אפילו לא העיפו מבטים לעברם . לא ייתכן שהאיכרים הללו , שללא כל ספק רואים את החללים הללו , לא ייגשו ויבדקו לפחות מהו מצבם . משהו מאוד מוזר מתרחש פה הרהרו שני הצלפים . סכנת המלכודת הממתינה להם הפכה לפתע להיות מאוד מוחשית עבורם .

נראה היה שהציידים יהפכו להיות הניצודים לו רק יעיזו לצאת ממקום מסתורם כדי לנסות להגיע לקורבנותיהם כדי לנסות ולהוריד מהם מסמכים או פרטים אחרים שיוכלו בסופו של דבר בעזרתם לזהות את שמות היחידות או הגדודים של חיילי צפון- וייטנאם הפועלים בגזרה זו . היה זה מעין "תיקו מכסיקני" בו האויב אורב להם כדי לפגוע בהם כשהם ניגשים לבדוק את קורבנותיהם והם אורבים לחיילי האויב כדי לפגוע בהם אך ברגע שיבואו לבדוק מה עלה בגורל חבריהם , אכן , מצב של " תיקו מכסיקני" קלאסי ...

s3

היום עבר וירד לאיטו והחשכה שוב ירדה על רחבי העמק . שני הצלפים עדיין נשארו במחבואם , ממתינים לטרפם . היה זה לילה ארוך בו נשארו השניים עם שלושת קורבנותיהם לבד לאורך כל הלילה . לפנות בוקר של הבוקר השלישי שלהם בשטח , זחלו ויצאו השניים ממחבואם ועשו את הדרך חזרה לבסיסם על גבעה -55 , כדי לדווח על קורותיהם ולנוח . סיור מוגבר יצא מהגבעה כדי לאתר את הגוויות ששכבו עדיין במקום נפילתם כבר יותר מיומיים ועוד לילה ואיש מחבריהם עדיין לא בא לחקור מה עלה בגורלם . היה זה כאלו הם לא היו קיימים כלל וכלל ואיש לא שם לב אליהם .

ימים מספר לאחר מכן , הגדוד ה-7 של המארינס עמד לבצע מבצע צבאי נרחב כנגד חיילי צפון-ווייטנאם ברחבי אזור "אריזונה" . לראשונה במבצעים מסוג שכזה , נשלחו הפעם צוותי הצלפים בשילוב עם חיילי הסיור מראש לאזור , כדי לנסות ולגשש מה קורה בשטח הנרחב הזה ולדווח למפקדה וזאת כדי להימנע מהפתעות צבאיות .

הצלפים , שהורגלו בד"כ לפעול בזוגות ולפעמים עם קשר , מצאו את עצמם לפתע מסופחים ליחידות לוחמות בסד"כ של כיתות , מאבטחים את הדרכים היורדות מהגבעה לשאר הלוחמים , כשהארטילריה והסיוע האווירי נמצאים בכוננות הקפצה וסיוע לפי דרישה מהשטח .

משסיימו כל חיילי המארינס לרדת בשביל היורד מהגבעה , הצטרפו וירדו גם כל הקבוצות שבהם הוצבו גם הצלפים והתחברו לכוח הראשי , שהחל לסרוק את הג'ונגל סביב כמניפה אנושית וענקית המנסה לאתר את חפירותיהם של לוחמי הווייטקונג ואת מחנות חיילי צפון-ווייטנאם . המארינס ידעו שהלילה שייך לוייטקונג והג'ונגל שייך לחיילי צפון-ווייטנאם , אבל תפקידם היה לגרום להם לשלם ביותר על בעלות זו ... !

לאחר כשעתיים של סריקה מאומצת בג'ונגל הסבוך, נוצר המגע הראשון עם אלמנטים מכוח גדול של חיילי צפון-ווייטנאם . ג'ים ראה בשורת העצים שלפניו דמויות מספר הלבושות מדים חומים שלראשיהן כובע שעם אופייני . הצלפים תפסו מיד עמדות ירי טובות מולם ואילו הקשר דווח מיד לארטילריה על מיקומם , נראה היה שעומדת להתרחש כעת "תחרות- ירי" פרועה בין שני הצדדים .

ג'ים ותצפיתנו נשכבו והחלו לבדוק את האויב שלפניהם בעזרת האופטיקה שמורכבת על רוביהם . הוא הבחין היטב ברשף הירי מקני- הנשק של האויב שהתבסס במרחק של כ-600 מטרים לערך לפניהם . המרחק הגדול יחסית בניהם היה חיסרון עבור חיילי המארינס שלא היו מצוידים באופטיקה מתאימה על רוביהם , אולם לצלפים שבהם היה זה עדיין טווח יעיל לאש רוביהם .

" יש לי מטרה בשעה 1200 " הודיע ג'ים לחברו . חייל צפון- ווייטנאמי הלבוש במדים חומים והחבוש כובע שעם מעוגל כרע על ברכו ליד עץ דקל בין שיחי הבמבוק הרבים והחל יורה צרורות קצרים מנשקו לעבר חייל המארינס שלמולו .

ג'ים כוון לצווארו של היורה . לדבריו , ירי לנקודה זו בגוף האויב ממרחק שכזה , כשהרובה שלך מאופס לטווח של -600 מ' , מאפשר פגיעה קטלנית באויב . במידה וטעית בהערכת הטווח והטווח נניח רחוק במעט , עדיין יפגע הקליע בחזהו , במרכז המסה של גופו ויהרגו . במידה והטווח קרוב במעט , עדיין יפגע הקליע בראשו ויהרגו , כך שנקודה זו , בטווחים הבינוניים והגדולים הינה המועדפת לירי .

מאחר ורובהו היה מאופס לטווח הזה והמטרה הייתה גם היא בתחום האיפוס שלו , ציפה ג'ים שכדורו ימצא את הכתובת המדויקת ויפגע בנקודה שאליה הוא כוון את רובהו . כשהוא מנסה להרגיע את דפיקות ליבו המנסה להתפרץ מחזהו נכנס ג'ים להליך המנטאלי של כל צלף , הליך בו הוא מנסה להרגיע את רוחו וגופו בכדי להשיג את התוצאה הרצויה בעימות מול האויב הנחוש שלמולו , עימות בו יש להכריעו בכדור בודד אחד . הוא סחט את הדק רובהו וראה את הקליע פוגע במדויק במטרתו . הוא הספיק לראות דרך הטלסקופ את הפגיעה הקטלנית בצווארו של חייל האויב , שממש התפרק עם פגיעת קליע ה-173 גריין בו בעננה גדולה של דם ורסיסי עצם .

הוא טען במהירות את רובהו שנית והחל מחפש לו מטרה חדשה . רשפי-אש רבים החלו נראים מקו העצים בו הסתתרו חיילי צפון-ווייטנאם , לא היה כל מחסור במטרות . מצאתי לי מטרה חדשה צעק ג'ים לשותפו ומשהביט בו הוא ראה שהלה עסוק בעצמו ויורה בקצב מהיר ברובה ה M-14 שלו על המטרות שהופיעו בהמוניהן בקו העצים שלפניהם . חיילים נוספים הצטרפו לחגיגה ונפח האש שנורתה לעבר האויב גדל . ג'ים ירה והרג חייל צפוני נוסף בירי מדויק בצווארו והטעין כדור חדש ברובהו . בינתיים התגברה גם אש האויב שנורתה לעברם . ענן של כדורים עבר מעל לראשיהם בזמזום טורדני כאילו היו הם צרעות עצבניות . המצב החל להיות לחוץ ומסוכן , לשמחתם עדין לא נורתה אש מרגמות לעברם .

ג'ים איתר את מטרתו השלישית . למרות שתצפיתנו היה עדין עסוק בירי ולא יכול היה לכוונו או לזהות לו מטרות , הוא החליט לפעול בעצמו . הפעם חייל האויב הסתתר מאחורי עץ הדקל וירה לעברם צרורות מרובה ה-AK-47 שלו כשרק חלק מגופו נגלה לעין ורובו מוסתר ע"י העץ . ג'ים החליט לכוון למרכז גופו וסחט בעדינות את ההדק . הכדור פגע במרכז חזהו והוא נפל והתמוטט לרגלי העץ ונעלם מתמונת הכוונות שלו .

חיילי צפון-ווייטנאם שספגו אבדות כבדות החלו לסגת ולנתק מגע מחיילי המארינס שלמולם . לאמריקאים לא היו כל נפגעים בתקרית ירי מסיבית זו והם החלו בהתארגנות להמשך המרדף אחרי היחידה הצפון-ווייטנאמית שבה נתקלו .

אחד מהצלפים האמריקאיים שבכוח הצליח להשיג כשמונה הריגות ודאיות בתקרית זו ובס"ה תרומתם של הצלפים שבכוח לאבידות הכבדות שנגרמו לחיילי הצפון הייתה משמעותית ביותר .

בתקופה ההיא , שום דבר בהכשרתו הצבאית של קצין חי"ר צעיר ביחידות המארינס לא לימד אותו מהי בדיוק יכולת התרומה של צלף בקרב ( לפני פרוץ הקרב , במהלך הקרב או אחריו ) , או כללית מה בדיוק אפשר לצפות ממנו בדיוק . הרי התחום הינו כל כך מורכב עד שבפועל כמעט ואי אפשר להכיל את כל הנתונים בהם הוא יכול להיעזר בצלף המשרת תחתיו והוא לומד זאת רק באופן כללי ביותר , אם בכלל . המקרה שמתואר כאן כתרומתו המכריעה של הצלף , הינו אחד מהמקרים הללו שבהם לניסיון , לשכל- הישר ולמזל הטוב יש משקל מכריע בהצלחה של מסע צבאי כזה או אחר . .(קרלוס הת'קוק תמיד אמר שהצלפים צריכים תמיד להסביר שיש להם משהו מיוחד ובלתי רגיל להציע למפקד , משהו שהוא יתקשה להסתדר בלעדיו). זה לטענתו יעורר את הצורך להפעיל אותם באופן שגרתי בכל פעילות צבאית בעלת כל אופן . נכון שישנם קצינים שמקבלים זאת , מוכנים להקשיב וללמוד ומנצלים היטב את השימוש הנכון בצלפיהם , לעומתם ישנם מפקדים שמתעלמים מיתרונות אלו ולא מוכנים לפתוח את ראשיהם לרעיונות חדשים או טקטיקות הפעלה של צלפים ורק לאחר שהם סופגים אש ואבידות ובמידה והם חוזרים לפקד הם לומדים את הלקח המר שממנו התעלמו בעבר . למשל צלפים רבים שמעו את המשפט " אתה לא תגיד לי מה לעשות ! אני אגיד לך מה לעשות !!! " משפט זה הגדיר את המפקד כאחד שלא מוכן ללמוד ויתכן , אם יישאר בחיים , ילמד את הלקח מאוחר יותר ...

ג'ים , כצלף שסופח מדי פעם ליחידה שיצאה לבצע סריקות ברחבי שטח "אריזונה" השורץ בחיילי האויב תמיד פנה לקצין הממונה על הסיור ושאלו באם הוא יודע להפעיל צלפים באירוע מסוג שכזה . במידה והקצין היה עונה לו : "אתה תגיד לי מה שאתה חושב / מעריך יוכל לתרום בצורה היעילה ביותר להצלחת המשימה ואני אשתדל להטיל זאת עליך " אזי הוא ידע שהקצין הזה יעשה הכול כדי שצלפיו יצליחו במשימתם והוא ישתמש בהם בצורה הנכונה ביותר והמתאימה ביותר כך שתרומתם להצלחת הפעולה תהיה מכסימלית ואכן עם מפקדים שכאלו קל היה לצלפים לפעול ולתרום בצורה היעילה ואפקטיבית ביותר והמקרה הבא יוכיח זאת .

"לאחר מסע ארוך במשך שעות רבות במעבה הג'ונגל הסבוך , החשכה החלה לרדת על הארץ . שבע-עשרה חיילי הסיור התשושים הגיעו למקום בו החליט מפקדם לחנות ללינת הלילה והוא החל לארגן להם את מערך ההגנה ההיקפי , מערך שמירה שיגרתי לכל כוח צבאי החייב לחנות ללינת - לילה בשטח האויב . גם לג'ים וחברו ניתנה נקודת שמירה במעגל השמירה שהוכן לצורך כך . ג'ים ניגש למפקדם ובקש ממנו רשות עברו ועבור שותפו , לצאת מאותו מערך השמירה ההיקפי ולתפוס נקודת שמירה קדמית , כמאה מטרים לערך לפני החיילים , כך שיהיו הם מעין מערך שימוע ואזעקה קדמי עבור כל יתר החיילים . הקצין , נאמן לעקרונותיו לתת לצלפים את חופש הפעולה בו הם מרגישים שיוכלו לתרום את מיטבם , אישר להם לצאת קדימה בהמשך השביל ולתפוס נקודה בה יוכלו לארוב לכל מי שמגיע במורד השביל ועלול לסכן את חיילי הכוח . ג'ים גם סימן למפקד על גבי המפה את הנקודה בה הם מעוניינים להתמקם וגם בחר וסימן הוא נתיב חזרה , נתיב בו לכוח אסור לירות לעברו בכל מחיר שמע ממנו חוזרים שני הצלפים . לאחר שסוכמו כל הפרטים , יצאו שני הצלפים בריצה שפופה מבלי להשמיע כל קול במעלה השביל . מאה מטרים מחבריהם זה לא רחוק אולם בג'ונגל החשוך והמאיים היה נדמה שמרחק זה הינו כמרחק בין מזרח למערב ...

לאחר שהם עברו את המרחק המשוער של כמאה מטרים במעלה השביל , ירדו השניים מהשביל והסתתרו בין העצים , בסמוך , במקום שממנו ניתן היה עדין לראות כל מי שמנסה לצעוד על השביל גם בלילה חשוך . חרש הם החלו להתמקם במרבצם כדי להעביר בו את המשך הלילה . לפתע נשמעו רשרושים והובחנה תנועה חשודה לשמאלם והשניים קפאו במקומם כשליבם ההולם בעוצמת ההתרגשות והפחד , מנסה לפרוץ לו החוצה מתוך צלעותיהם . שניות מספר לאחר מכן נראו שתי דמויות לבושות שחור נושאות רובי קלצ'ניקוב על כתפיהם יוצאת מתוך הסבך הצפוף , פחות מארבעים וחמש מטרים לפניהם . שני הצלפים קפאו במקומם וציפו להתפתחויות נוספות . שתי הדמויות נראו דרוכות כציידים ועיניהם סרקו את השביל לכל הכיוונים . לרגע נראה היה לג'ים שאחת מהדמויות עוצרת ומסתכלת ממש לכוונם ואצבעו כבר החלה לסחוט את הדק רובה -הצלפים שברשותו , אולם לפתע סבבה הדמות והפנתה מבטה לנקודה אחרת והסכנה המיידית לגלויים ירדה . " בוא נראה מה יקרה ולאן השניים הללו פונים !" לחש התצפיתן לג'ים . השניים , שהיו כעת ממש למולם נראו מזיזים לצדדים ערמת שיחים סבוכה ונעלמים מיד מאחוריה . " זוהי מערה מוסוות היטב !" לחש ג'ים לשותפו . אם לא היינו רואים אותם נכנסים לשם , לעולם לא היינו יכולים לגלותם בעצמנו וללא השימוש בכלבים . מערה זו היה כנראה פתח למערכת של מחילות תת-קרקעיות ומשתלבת היטב בסביבה ומוסתרת היטב . אם הכוח היה ממשיך בבוקר את מסעו , הוא יכול היה להיתקל בחיילי צפון-ווייטנאם שפועלים בסביבת המערה ואבדות כבדות היו עלולות להיגרם לכוח . " איזה מזל שראינו אותם " לחש התצפיתן לג'ים . איזה מזל שהקצין אישר לנו להתמקם כמאה מטרים לפני הכוח "... ענה לו ג'ים . "אנחנו חייבים להסתלק מכאן ולחזור לח'ברה " הוסיף ג'ים "יש כנראה במערה חיילי אויב רבים מדי עבור שנינו" . השניים חזרו בנתיב שנבחר ומפקדם נראה מאושר לראותם בריאים ושלמים . הם דווחו לו בקצרה על הקורות אותם ודווחו לו על גילוי המערה המוסתרת . הוא מיד החל לתכנן מארב בצורת L לפני פתח המערה .

החיילים התארגנו במהירות לתנועה ושני הצלפים הובילום במדויק למקום המערה . הכוח התארגן חרש סביב והמתין לשעת הבוקר כשהנשקים מוכנים בידיהם .

עם בוקר נראו לפתע בפתח המערה יוצאים לאור קרני השמש הראשונות כחמש-עשרה לוחמי ווייטקונג מפהקים ומתמתחים כקבוצת סנאים , מרגישים בטוחים למדי כה עמוק בשטחם ומוסתרים ע"י הצמחייה הסבוכה . הם לעולם לא הספיקו להבין מה הלם בהם המהירות כה רבה ובעוצמה פראית שכזו . נראה היה שכל כלי- הנשק יורים כאחד רובים , מקלעים ורובה הרימונים בסופה של אש ורעם מתגלגל . איש מהם לא שרד את אותה תופת-אש אדירה שסימנה עבורם את סוף חייהם ואת הכניסה האפלה לפתח השאול של דנטה ... לעולמים .

מאותו היום בגדוד ה-7 של הדיביזיה ה-1 של המארינס בוייטנאם , לא יצא אף קצין לסיור ארוך בג'ונגלים שסביב ללא הצלפים המסופחים לחייליו !

קרדיט: הכותב, יוחאי וורדי – קצין מתנדב במשטרה, צלף בכיר ביחידת הצלפים המשטרתית –כותב הספר על הצלפים בהיסטוריה (שעדיין לא יצא לאור).

מקווה שקראת ונהנת, להת' בספור הבא !

.

הוסיפו תגובה
   
  שם מלא
  כותרת
 
    תוכן

   
מתי  - ואוו, כתוב בצורה מדהימה ומעניינת ביותר. 22-08-2011 11:51:46
ללא ספק קונה את הספר כשיצא.
צלף לעתיד.  - שוב תודה יוחאי! 12-08-2011 23:52:47
לאתר יחידה וליוחאי, המון תודה! תמיד מעניין!
א ב  - מעניין מאוד! תודה. 09-08-2011 22:50:11

!joomlacomment 4.0 Copyright (C) 2009 Compojoom.com . All rights reserved."

 

מדריכים

תמונה
קרב מגע ביחידות המובחרות - חלק 2
תמונה
מילון מונחי צה"ל
תמונה
הכל על שברי מאמץ !
תמונה
התחקיר הביטחוני
תמונה
מנילה, כל מה שרציתם לדעת
תמונה
שיפור יכולות הגוף
תמונה
עבודה מועדפת לאחר השחרור
כניסה לאגף    
 


כל הזכויות שמורות לאתר יחידה - אתר יחידות צה"ל © 2004 - 2015 (האתר הינו אתר פרטי ואינו אתר רשמי צה"לי) פרסום באתר | אודות אתר יחידה | צור קשר | מפת האתר