Get Adobe Flash player
Get Adobe Flash player
התחברות לאתר הירשם לאתר
זכור אותי
 
שכחתי סיסמא

תמונות שנוספו לאחרונה


הרמטכ
תמונה רשמית של פורום מטכ
הרמטכ
ביקור הרמטכ
מסיימי קורס צוללן, מחזור 102
הרמטכ
הרמטכ
הרמטכ
טקס
טקס
טקס
טקס
הרמטכ
הרמטכ

חסויות

קרבי זה הכי איכותי, אחותי!

femalefighter6

התיאור המושלם של לוחם הוא- מדי בנים, נעליים גבוהות, סיכת לוחם, שרוולים מקופלים ואיך לא- נשק. רגע נראה לי ששכחנו משהו, יכול להיות שמדובר בעצם בכלל בלוחמת?

אז כן, התיאור של לוחמת הוא אותו דבר, "דין אישה כדין גבר". בכתבה הבאה תקראו בפירוט על גיבוש לוחמות, איך מקבלים זימון, איזה חילות פתוחים לבנות, מה קורה אחרי הגיבוש ועוד. יאללה, בראבק!

מהו גיבוש לוחמות?

בנות, כדי לשרת שירות קרבי של 3 שנים יש צורך (בניגוד לבנים) לעבור יום מיונים שנמשך 24 שעות במחנה 80, בו יבחנו את מידת ההתאמה שלכן לשירות קרבי בצה"ל ע"י ביצוע משימות שונות. פירוט על כל שלבי הגיבוש, בהמשך.

איך מקבלים זימון לגיבוש לוחמות?

מחכים למנילה שאמורה להגיע אליכן בכיתה יב'. חשוב שתדעו שאתן אמורות לקבל תפקידי לחימה במנילה רק אם יש לכן פרופיל קרבי, כלומר 72 ומעלה וקב"א 48-49 ומעלה. אם יש לכן את הנתונים הללו ולא קיבלתן במנילה את האפשרות לבחור בתפקידי לחימה, כנראה מדובר בטעות ובמקרה זה יש צורך לדבר עם מיטב.

במנילה יש שתי רשימות של תפקידים לדירוג: תפקידים שמצריכים מיון המשך (תפקידים לפי נתונים אישיים) ורשימת תפקידים שלא מצריכים מיונים (תפקידים לפי יום המא"ה). רשימת תפקידי הלחימה נמצאים ברשימה הראשונה תחת האשכול "תפקידי לחימה התנדבותיים". במנילה לא תתבקשו לסמן איזה תפקיד לחימה בדיוק אתן רוצות, את זה תסמנו בגיבוש לוחמות לאחר שתתרשמו ממגוון החילות.

כדי לקבל זימון לגיבוש, עליכן לסמן את האשכול בעדיפות ראשונה או שנייה, עדיף בעדיפות ראשונה. כמעט כל מי שמסמנת בעדיפות ראשונה או שנייה מקבלת זימון לגיבוש, מכיוון שלוחמה לבנות היא התנדבותית. חשוב להגיד שכל מלש"בית זכאית לקבל מיונים לאשכול אחד בלבד, כלומר במידה ובחרתן באשכול זה וקיבלתן זימון לגיבוש, לא תוכלו לקבל זימון לאשכול אחר, גם אם לא תלכו לגיבוש. במידה ולא תעברו את הגיבוש, תשובצו לתפקיד מתוך רשימת התפקידים שלא מצריכים מיונים.

בסביבות החודש עד חודשיים לאחר סגירת המנילה תקבלו זימון לגיבוש, שייערך בערך שבועיים או שלושה שבועות לאחר שקיבלתן את הזימון, משמע- יש לכן שבועיים-שלושה להתכונן אליו (אם תרצו). גיבוש לוחמות נערך 4 פעמים בשנה: ינואר, פברואר/אפריל, מרץ ואוקטובר. ברוב המקרים, מתגייסות יולי יקבלו זימון ראשונות לגיבושים שנערכים בחודש ינואר, ואילו מתגייסות פברואר יקבלו זימון יותר מאוחר לגיבושי אוקטובר.

חשוב שתדעו, שגם אם אתן הולכות לגיבוש אתן לא מחויבות לכלום, גם אם אתן עוברות אותו, כלומר אתן יכולות לחתום ויתור בכל שלב לפני הגיוס, בזמן הגיבוש עצמו ואפילו עד שבועיים מיום הגיוס.

femalefighter1

איזה תפקידי לחימה בעצם פתוחים בכלל לבנות?

הגיבוש ממיין לתפקידי לחימה בחילות הקרביים הבאים: תותחנים, הגנה אווירית (נ"מ), איסוף קרבי (מוד"ש), קרקל, מג"ב, חילוץ והצלה, לוחמה אלקטרונית, עוקץ(אולם יש צורך להתגייס לקרקל ואז לעבור גיבוש עוקץ).

תפקידים קרביים נוספים עבור בנות שהגיבוש לא ממיין אליהם: טיס, חובלים, סנפיר. אז אם אתן סגורות על אחד משלושת התפקידים הנ"ל אין לכן מה ללכת לגיבוש, כי הוא לא ממיין אליהם.

בנות בעלות פרופיל 82 או 97 יכולים לשרת בכל אחד מהתפקידים. לעומת זאת, בנות בעלות פרופיל 72 תוכלנה לשרת באחד מהתפקידים הבאים: תותחנים, נ"מ או קרקל.

איך להתכונן לגיבוש?

ההתכוננות לגיבוש היא בגדר המלצה. בלי קשר לגיבוש, אני ממליצה להצטרף לקבוצה של הכנה לצבא מכיתה יא' או יב' דוגמת: "אחריי", "עמיתים לכושר". בתור לוחמת ובוגרת של קבוצת "אחריי", אני מרגישה שעצם הדבר שבאתי לשם במשך שנה באופן קבוע (עם כושר גופני אפסי) והשקעתי המון כל כך חישל אותי וחיזק אותי ברגעים הקשים בטירונות, גרם לי פחות לקטר ולהבין את המשמעות של הדברים שאני עוברת בטירונות, גרם לי לא לוותר לעצמי אף פעם, גם לא ברגעים הקשים.

אם מישהי רוצה להתכונן לגיבוש, לדעתי ההתכוננות צריכה להיות יותר במישור הפיזי- כפיפות בטן, שכיבות סמיכה וריצה. להתאמן קצת בבית (למי שלא נמצאת בקבוצת הכנה לצבא) ולא לוותר לעצמכן.

מה צריך להביא לגיבוש לוחמות?

קודם כל תמצאו תיק לשים בו את כל הדברים. אני ממליצה על תיק גב גדול עם שתי רצועות, ככה שאפשר לסחוב אותו על הכתפיים ולא מזוודה, מכיוון שיש סיכוי שיריצו אתכן בגיבוש עם התיקים ותאמינו לי, ראיתי בנות שרצו עם מזוודה וזה לא היה נוח.

מה עוד להביא? אני ממליצה על 2 זוגות מכנסי ספורט, 2 חולצות, נעלי ספורט (חובה!), 2 זוגות גרביים, תחתונים, מגבת, כלי רחצה, כפכפים למקלחת, עט, מטען והכי חשוב- המון מוטיבציה וראבק!

עוד דברים שהם לא בגדר חובה- מנעול לתיק (חשוב להיזהר ולא להביא דברים יקרי ערך, כי יש גניבות לעיתים), מגבונים, שעון, מצעים (בתכל'ס מביאים לכן שק שינה אז לא חובה).

כמו כן, חשוב לא לשכוח להביא את הזימון, שאלון רפואי ותעודת זהות. אלה הדברים הכי חשובים, במיוחד השאלון הרפואי, כי לא תוכלו לעשות את הגיבוש בלעדיו.

בסך הכל, לא צריך להביא את כל הבית. אני הבאתי תיק מפוצץ ובסוף ביותר מחצי מהדברים לא השתמשתי, כי פשוט לא היה זמן לכלום. מומלץ מאוד לישון טוב לילה לפני- לפחות 7 שעות (גם בגיבוש ישאלו אתכן על זה, כי כדי לעשות בראור צריך 6 או 7 שעות שינה לפחות). אם יש לכן פירסינגים באזור הפנים, תורידו אותם, כדי להקדים תרופה למכה (בגיבוש חובה להוריד את הפירסינג).

femalefighter2

מה הולך בגיבוש עצמו?

אורך הגיבוש הוא 24 שעות שמתפרסות על יומיים, כלומר ביום הראשון משעה 12 בצהריים ועד סביבות שעות הצהריים שלמחרת (סביבות 13:00-15:00).

החלק שכולכן חיכיתן לו (טוב, אני מודה באשמה- גם אני!) הוא מה בעתם קורה בגיבוש? איך הוא מתנהל ואיזה משימות יש?

אז ככה, אתן צריכות להגיע עד שעה 12:00 לתחנה המרכזית בחדרה (אלא אם כן יגידו לכן אחרת). עדיף להקדים ולהיות אפילו איזה חצי שעה לפני, כי אם תפספסו את ההסעה תצטרכו להגיע לשם בכוחות עצמכן בתחבורה ציבורית. דבר שני, עדיף להיות מוקדם כדי לדבר ולהכיר את הבנות שתהיינה איתכן בגיבוש ולהתחבר לכמה שיותר בנות- זה חשוב!

אז אספר על הגיבוש שלי...

רוב הבנות שהגיעו לפני 12:00 לתחנה המרכזית אז היה לנו קצת זמן לשבת, לדבר ולהכיר אחת את השנייה וכמעט כולן החליפו למכנס ספורט- ממליצה לעשות כך. לאחר מכן, המפקדות של הגיבוש ראו אותנו וקראו לנו לאזור ההסעות. לאחר שרשמו כל אחת שהגיעה, עלינו לאוטובוס יחד עם שאלונים רפואיים למלא בזמן הנסיעה. כבר כשעלינו, קיבלתי לראשונה את טעם הצבא ואת המשמעת. אחת המפקדות צעקה על כולן שיישבו וש"פה זה לא קייטנה!". אמרו לכולנו לשבת בשקט ולסתום את הפה.

הגענו למחנה 80 וכל מלש"בית נדרשה להירשם באחד האוהלים. אח"כ כל אחת עברה בדיקת חובש, שכללה גם בדיקת דופק ומפגש עם רופא ששאל אם אנחנו מרגישות טוב. אם אתן לא מרגישות טוב אל תסתירו- תגידו, כי יכול מאוד להיות שזה יפגע בתפקוד שלכן בגיבוש ולא תעברו ואז אכלתן אותה! אם אתן אומרות שאתן לא מרגישות טוב באותו רגע, ישלחו לכן זימון לגיבוש חדש. השלב הבא היה לחזור לאוהל הראשון שנרשמנו בו וחילקו אותנו לצוותים, כאשר כל צוות מונה בסביבות ה-14-15 מלש"ביות.

לאחר שחילקו אותנו לצוותים נותר לנו רק לחכות שהמפקדות יקראו לצוות שלנו. זה קרה די מהר "צוות 3 לכאן!!" היו לנו 2 מפקדות מיחידות שונות. ישר הן התחילו לצעוק עלינו "תעזבי את הפלאפון!", "אל תזוזו!" משמעת של טירונות. הדבר הראשון שהן לימדו אותנו הוא איך לעמוד ב"הקשב" ואיך להעיף "הקשב". לכל מלש"בית חילקו מספר ותלינו אותו על החולצה (מקדימה ומאחורה). המפקדות קוראות לכל אחת במספר ולא בשם, ואנחנו קוראות לכל אחת מהן "המפקדת".

בהתחלה תיזזו אותנו עם התיקים "14 שניות פה", "10 שניות שם" (עכשיו אתן מבינות למה לא כדאי להביא מזוודה?). לאחר מכן שמנו את התיקים בחדר כלשהו ואז תיזזו אותנו במשך שעה וחצי בערך. לרוץ מפה לשם, להעיף הקשב, פה 2 טורים, שם חי"ת ומה לא..

חילקו לנו ציוד לגיבוש: מדי ב', חגורה, מימייה, כובע ומעיל(אבל עדיין לא עלינו על מדים). מי שמגעיל אותה לשתות ממימייה צבאית שתשכח מזה, לא קיים, חובה לשתות. המפקדות לקחו אותנו לאולם כלשהו, שם היו גם הצוותים האחרים, והייתה לנו שיחה עם מפקדת הגיבוש, קצינה בדרגת רב סרן, שהסבירה לנו על הגיבוש וענתה לנו על שאלות. אחרי השיחה, 3 בנות מהצוות שלי החליטו לפרוש.

femalefighter3

ואז התחילו המשימות, החלק האמיתי בגיבוש התחיל:

1. פק"לים ובראור- מתחילים עם הפק"לים, שזה אומר כפיפות בטן ושכיבות סמיכה. מדריכת ספורט הסבירה לנו איך עושים את זה נכון ואז התחלקנו לזוגות והמפקדות ומאבחנים נוספים ספרו לכל זוג.

כדי לקבל את הציון המירבי (כלומר "100"), צריך לעשות 86 כפיפות בטן ו- 48 שכיבות סמיכה.

בבראור מתחילות ביחד כלל הבנות בגיבוש לרוץ (כל הצוותים) והמטרה היא כמובן לסיים בכמה שפחות זמן. בסוף הריצה יתנו לכם את המספר שבו סיימתן, כלומר מי שהגיעה ראשונה תקבל את המספר 1 וכך הלאה...

חשוב לי לומר שכושר הוא לא הדבר העיקרי שיכריע אם תעברו או לא. גם אם תהיו תותחיות בכושר ותשיגו תוצאות מעולות, אבל מצד שני במשימות האחרות לא תראו מוטיבציה, ראבק, עזרה לזולת, הקשבה, הבעת דעה אישית, כנראה שלא תעברו את הגיבוש. כושר זה לא הדבר שמכריע, אבל כמובן תעשו כמיטב יכולתן בכושר וגם אם קשה לכן, תראו שאתן לא מוותרות ונלחמות.

אחרי הבראור זכינו לרגע מרגש- הזכות לעלות על מדים! טוב, אז בפעם הראשונה זה מוזר ולקח לנו זמן, כי אנחנו לא רגילות. אל תתבאסו אם המדים ייראו עליכן כמו שק- על כולן זה ככה.

זכינו למנוחה קצרה- ארוחת ערב. האוכל היה די סבבה דווקא וישבנו כל הצוות באותו שולחן, ככה שיצא לנו לדבר קצת ולהכיר יותר אחת את השנייה.

2. תפעול נשק- לאחר ארוחת הערב זכינו לעוד רגע עוד יותר מרגש. קיבלנו M-16, אז היינו לרגע עם מדי ב' ונשק וזה הרגיש כמו לוחמות אמיתיות והתלהבנו, אבל זה היה נורא בשבילנו להחזיק אותו ביד אחת, בלי רצועה ועוד יותר קשה- בלי לזוז ואסור לנו להשעין אותו או להעביר ליד השנייה. לימדו אותנו בקצרה על חלקי הנשק, איך נעמדים ואיך פורקים נשק. בהתחלה עשינו לאט לאט עם המדריך ואז יותר מהר מהר, והמאבחנים רושמים למי יותר קל ומי הסתבכה עם זה. לאחר מכן החזרנו את הנשקים.

3. דיון קבוצתי- הצוות ישב במעגל, המפקדת הקריאה לנו קטע שבו מסופר על 8 אנשים (על כל אחד רשומות כמה מילים) שתקועים במקום כלשהו ויש מטוס שאפשר לחלץ בו רק 4 אנשים וצריך להחליט מי הם יהיו. כל מלש"בית צריכה לרשום את הארבעה שלה ולהגיש למפקדות. ואז הגיע האתגר- היו לנו 15 דקות להגיע להחלטה קבוצתית, מי הארבעה אנשים שמחלצים. בגלל שכל אחת רשמה 4 אחרים, צריך בעצם לשכנע את הבנות האחרות לבחור באלה שאתן בחרתן, כי בסופו של דבר שתגיעו להחלטה סופית מיהם הארבעה, תקבלו ניקוד גבוה יותר אם כמה שיותר מהארבעה היו ברשימה שהגשתן למפקדות.

femalefighter4

עכשיו כל אחת מנסה להביע את דעתה, לשכנע לחלץ את הארבעה שלה, אבל הבעיה שברוב המקרים נוצר בלגן מוחלט, צעקות, מריבות ויש כאלה שלא מצליחות להביע את דעתן. מה שאני מציעה לעשות זה יוזמה ולהגיד "בנות, אי אפשר לקיים דיון בבלגן הזה ובצעקות, אני מציעה שנעשה סבב וכל אחת תביע את דעתה בתורה". המאבחנים רוצים לראות פה יוזמה, הבעת דעה אישית אך יחד עם זאת לא להיות שתלטנית אלא לתת גם לאחרים את המקום לדבר, להקשיב ולהתחשב גם בדעות אחרות, יכולת שכנוע, הצעת פתרון מקובל.. כשהסתיימו ה-15 דקות ישאלו מי הארבעה שהחלטתן והאם מישהי מהקבוצה רוצה להטיל וטו על ההחלטה (ואז זה בעצם אומר שהקבוצה נכשלה במשימה).

אי אפשר כמובן בלי עוד קצת תיזוזים, אז תיזזו אותנו עד למגורים ואז נתנו לנו חדרי שינה. נשארנו 9 בנות מתוך 14. חזרנו ללבוש אזרחי והמפקדות הוציאו אותנו לשעת ט"ש (טרום שינה), שזו שעה שלמה שמוקדשת אך ורק לכן- אפשר לדבר בפלאפון, להתקלח (זה חובה- וכדאי שתעשו את זה, כי אם מישהי לא תתקלח, המפקדות יכולות להעניש אתכן על זה) ולאכול.

בסוף השעת ט"ש עמדנו במסדר ופקדו עלינו ללכת לישון. אבל באמת ללכת לישון, כי המפקדות באות לבדוק וחסר למי שתהיי ערה.

היו את השמועות הרגילות על הקפצה מוקדם בבוקר. השמועה דיברה על 4 בבוקר, אבל המפקדות כנראה היו נחמדות ונתנו לנו לישון עוד שעה וההקפצה הייתה ב-5 בבוקר כשהמפקדות בעטו לנו בדלת וצעקו "הקפצה!". רצנו החוצה ונתנו לנו זמן ממש קצר לעלות על מדים ואת כל הדברים הנלווים- צחצוח שיניים, שירותים, למלא מימייה.

חצי רדומות התחלנו את המשימות של היום השני של הגיבוש.

4. זחילות- הגענו לשטח המוקף בגדר וחילקו לנו מגנים לברכיים ולמרפקים וכולנו שהבנו שהגענו למשימה שכל הבנות חששו ממנה- זחילות. בשטח פזורים 9 שקי חול ויחלקו את הצוות שלכן לכמה קבוצות (תלוי כמה בנות אתן). המטרה היא שכל קבוצה תזחל בשטח ותיגע בכל אחד משקי החול. אסור ששתי קבוצות יפגשו באותו שק. אחרי שכל הקבוצה נגעה בשק מסוים, יש 30 שניות מנוחה עד לזחילה לשק הבא. כמו כן, צריך שבכל קבוצה הבנות יזחלו בקצב אחיד, ואם זה לא קורה יחזירו אתכן אחורה. ראו הוזהרתם! אני ממליצה שכל הקבוצה תזחל בקצב של הבת האיטית ביותר ואז היא זו שתכתיב את הקצב, כדי שלא תתקע מאחור. לפני התחלנו במשימה, נתנו לנו מעט זמן לתכנן את המסלול- פה המאבחנים היו צמודים אלינו ובדקו מי מדברת יותר, מי שותקת וכו'. אני מכינה אתכן מראש שבכל פעם שהקבוצה שלכן כמעט תיגע בשק- אחד המאבחנים יזיז לכן אותו בכוונה. כן, זה מעצבן, אבל אין מה לעשות.

חשוב שתדעו, שהזחילות זה לא תחרות ואין לכן מה לזחול כמה שיותר מהר לבד. רוצים לראות למי קשה, אבל למרות זאת היא לא מוותרת לעצמה, מי נותנת ראבק בחברות לקבוצה, מי מעודדת את החברות שלה לקבוצה, מי עוזרת לאחרות ומי מתקדמת לאט ולא מחכות לחברות הקבוצה.

femalefighter5

זאת אולי המשימה הקשה בגיבוש וקרה לי בה דבר מרגש. לי היה ממש קשה לזחול, באמת שעם כל זחילה וזחילה רציתי למות. כל הבגדים היו בחול, המגנים לא עזרו בשיט כי הם יצאו ממקומם והיה אסור לנו לסדר אותם, הברכיים והמרפקים השתפשפו ומה לא.. באותו רגע עברה בראשי מחשבה, שאלה- מה אני עושה פה? למה אני צריכה את זה? יכולתי להיות במיטה ישנה עכשיו.. התשובה בראשי הגיעה מאוד מהר- בגלל המטרה המרכזית שעומדת אצלי בראש ובראשונה- הזכות להיות לוחמת בצבא ההגנה לישראל. להיות לוחמת היא זכות גדולה, לתרום מעצמי בהתנדבות 3 שנים למדינה שנתנה לי כל כך הרבה, להודות ליותר מ-22,000 חיילים שנהרגו למען המדינה, למעני. שירות קרבי זו הדרך הכי טובה להחזיר להם, ואם אני אהיה במשרד, ברור לי שאתחרט על זה כל החיים, כי לעבוד במשרד תמיד אוכל ואמצא את זה באזרחות. קרבי לא. אז לאור התובנה המהירה הזו, שכל כך חיזקה אותי נתתי ראבק. ידעתי שאם אפרוש מהמשימה- הגיבוש הלך לי לפח על בטוח.

זחילות אישיות- אם אחרי המשימה של זחילה כקבוצה נשמתם לרווחה וחשבתן שהחלק של הזחילות נגמר- טעיתן. בדיוק לאחר משימת הזחילות הקבוצתית מגיעה גם משימת הזחילות האישיות. כל הבנות עומדות בשורה וצריך לזחול לצד השני של השטח. רוצים לראות מי מוותרת לעצמה, מי ממשיכה לזחול אפילו שקשה לה, מי אחרי שמסיימת לזחול מעודדות את אלה שקשה להן.

5. משימת האלונקה- נמצאים מול סוג של שביל שמסומן מימין ומשמאל בקונוסים. כל הבנות עומדות בקו ההתחלה וצריך לרוץ עד לקו הסיום (שזה בערך 100 מטר)ואז בחזרה לנקודת ההתחלה. ארבע הבנות הראשונות שמגיעות לקו ההתחלה סוחבות את האלונקה שיש עליה כמה שקי חול. החמישית לא סוחבת כלום, השישית ג'ריקן והשביעית אפוד. לכל אחת מותר לנוח ב-2 סיבובים (יש בערך 20), אבל לדעתי זה פח. רוצים לראות מי מנצלת את סיבוב המנוחה ומי פייטרית ורצה בכל הסיבובים למען הקבוצה שלה.

גם במשימה זו רוצים לראות מי מתאמצת למען הקבוצה לרצה מהר כדי לסחוב את האלונקה, מי רצה למרות שקשה לה, מי מעודדת את הבנות, מי שלא סוחבת כלום- האם היא עוזרת לבנות האחרות בסחיבה וכו'.

6. חפירת בור- עומדים ליד חלקת חול ומעליה יש חוט מתוח(בערך 2 ס"מ מעל פני החול). שוב מתחלקים לקבוצות והמטרה היא לחפור מתחת לחוט בור ושכל הבנות תעבורנה דרכו מבלי לגעת בחוט. אם מישהי נוגעת בחוט, היא צריכה להגיד למפקדת ואז כעונש- 20 שכיבות סמיכה. לכל קבוצה היה את חפירה אחד, מה שאומר שכל שאר חברות הקבוצה חופרות בידיים. בנוסף, לכל הדברים שהזכרתי שבודקים במשימות הקודמות וגם פה, כאן בודקים גם את האמינות שלכן- מי מודה שנגעה בחוט (לפעמים המפקדות שמות לב ובכוונה הן רוצות לראות שאתן מיוזמתכן אומרות להן), לפעמים אף אחת לא מודה אז קחו יוזמה ותעשו את השכיבות סמיכה.

לאחר משימה זו, אמרו לנו לרדת ללבוש אזרחי, וזה היה סימן בשבילנו שהגיבוש עומד להסתיים. החזרנו את כל הציוד שקיבלנו והלכנו לארוחת צהריים. השעה הייתה רק 12 בצהריים, מי היה מאמין, הספקנו כל כך הרבה.

המפקדת שלנו לקחה אותנו לאחד החדרים וישבנו שם כולנו. היא סיפרה לנו על התפקיד שלה כלוחמת ושאלנו אותה שאלות. שלא תטעו. היא לא שברה איתנו דיסטנס ולא צחקה איתנו. אני לא מגזימה, היא הריצה אותנו עד השנייה האחרונה של הגיבוש.

עכשיו היו לנו ביתנים של החילות הקרביים שפתוחים לבנות. בכל ביתן יש לוחמות מאותו חיל שניסו למשוך אותנו לחיל שלהם. כיום, הביתנים בוטלו ובמקום זה יש מצגת על כל חיל. זה הזמן שלכן להתרשם ולהחליט לאיזה חיל הכי התחברתן ואיפה תרצו לשרת. אני ממליצה עוד בבית, לפני הגיבוש לעשות חיפוש באינטרנט ולאסוף כמה שיותר מידע על החילות שמעניינים אתכן ואפילו להתייעץ עם לוחמות באותו החיל.

לקחו אותנו שוב לחדר עם חיילת כלשהי והיא חילקה לנו דף שבו היו רשומות כל בנות הקבוצה. כל אחת צריכה לסמן 3 בנות שהיא חושבת שצריכות להיות לוחמות. תסמנו את מי שבאמת אתן חושבות שתהיה לוחמת טובה, ולא למשל למישהי שהתחברתן אליה יותר. החיילת חילקה לנו עוד דף שהיו כתובים בו כל החילות הקרביים הפתוחים לבנות שהגיבוש ממיין אליהם. התבקשנו לסמן בכל חיל, מה מידת הרצון שלנו לשרת בחיל מ-1 (הכי פחות) עד 5 (הכי גבוה). ניתן לסמן כמה חילות באותו דירוג, אבל לדעתי תחליטו על החיל שאתן הכי רוצות להגיע אליו ותסמנו עליו 5.

עוד דף אחרון שחילקו לנו היה משוב של הגיבוש- איך הוא היה, עד כמה אנחנו מרגישות שהיכולות שלנו מוצו בגיבוש ועוד.

femalefighter7

המפקדת שלנו באה ואמרה לנו לקחת את התיקים והבנו שזה ממש הסוף. לא כתבתי את זה כל הזמן, אבל לאורך כל הגיבוש המפקדות הריצו אותנו ממקום למקום, בין ביתנים, בין משימות ומה לא, אל תחשבו שהתיזוזים נגמרו אחרי היום הראשון. וכל הזמן המפקדות היו צועקות עלינו במטרה לראות מי נשברת "מישהי פה רוצה לפרוש?" "מישהי קשה לה?" "אתן רוצות להיות לוחמות?"

היא לקחה אותנו לאזור האוהלים ואז הבנו שהגיבוש עוד לא נגמר. מאבחנות מדעי ההתנהגות לקחו כל אחת מאיתנו לראיון אישי באוהל. אפשר להגיד שהיא חופרת לכן על החיים, שואלת לגבי כל פרט בחיים שלכן (וכמובן רושמת). היא שואלת על המשפחה, החברים, מה אני עושה בזמן הפנוי, למה אני רוצה להיות לוחמת ועד כמה ומה יקרה אם אשובץ לחיל שלא רציתי (פה רוצים לראות אם תגידו שאתן רוצות להיות לוחמות לא משנה איפה, העיקר להיות לוחמות). תצטרכו גם לענות על שאלות שלכאורה נראות חסרות פואנטה כמו: תני דוגמא שאת רצית משהו אחד וחברות רצו משהו אחר, דוגמא להתנהגות לא הוגנת של תלמידים, עם מי אני הולכת לקניות ואם מפריע לי שנוגעים לי בדברים.

אחרי הראיון המאבחנת לקחה אותי למפקדת שלי שאמרה לי שאני משוחררת ויכולה לחכות להסעה ואמרתי לה "כן המפקדת" בפעם האחרונה, או לפחות עד יום הגיוס :)

פה, כמי שהבנתם הגיבוש נגמר, מחכים להסעות שייקחו אותנו לתחנה המרכזית בחדרה ויאללה, הביתה!

אין לי ספק שהגיבוש לוחמות היה אחד החוויות המשמעותיות בחיים שלי- טעמתי לראשונה את טעם הצבא, חוויתי את המשמעת הנוקשה, הייתי לשנייה כמו לוחמת אמיתית כשהיינו על מדים ותפעלנו את הנשק, למדתי מה זה להיות מטונפת בחול בכל הגוף עם שפשופים בגוף והבנתי את המשמעות של זה, חוויתי קשיים שבשירות הקרבי אין לי ספק שהולכים להיות לא מעט כאלה והרבה יותר קשים.

היום, אחרי כמעט שנתיים מאותו גיבוש לוחמות נוסטלגי ולאחר שנה וחמישה חודשים כלוחמת בצבא ההגנה לישראל, לא מתחרטת אפילו לשנייה, לא מתחרטת שבחרתי קרבי במנילה, לא מתחרטת על השירות כלוחמת ולא מתחרטת על איך שפעלתי בגיבוש ואגלה לכם סוד ברגע אחד קטן של כנות- לא עברתי את הגיבוש, אבל כן, אני לוחמת היום למרות זאת, כי להיות לוחמת זה לא רק בגיבוש ובצבא, זה חלק מהאופי וזה להיות לוחמת בחיים האמיתיים בחוץ.

מה קורה אחרי הגיבוש?

תשובות רשמיות לגיבוש אמורות להגיע אליכן בין שלושה שבועות לחודש מסיום הגיבוש. התשובה המהירה ביותר מגיעה בטלפון, אם תתקשרו למיטב או למען הכנות אם יש לכן פרוטקציות, אז תדעו הרבה לפני התשובות הרשמיות.

במידה ועברתן- שאפן! מברוק! מגיע לכן מזל טוב, לוחמות לעתיד :) יש לכן על מה להיות גאות בעצמכן. יש לכן כבר שיבוץ, אז תבואו הכי בראבק ובמוכנות לטירונות. תאספו כמה שיותר מידע על השירות הקרבי, תעשו כושר ותבלו טוב לפני, כי מיום הגיוס מתחילה תקופה לא פשוטה.

אתן עדיין יכולות לחתום ויתור עד שבועיים מיום הגיוס, אבל אני ממליצה שאם אתן מתלבטות, כדאי לכן להחליט כמה שיותר מהר, כי אם תחליטו אחר הגיוס או זמן קצר לפני הגיוס, רוב הסיכויים שישבצו אתכן בתפקיד שחסר לצה"ל בו אנשים. אז כמה שיותר מוקדם יותר טוב, כדי שתוכלו להשפיע אולי על השיבוץ שלכן ולבקש תפקיד אחר שאתן רוצות.

אם לא עברתן- טוב, קשה לי להיות אובייקטיבית בתור אחת שלא עברה. לדעת המאבחנים לא מתאים לכן להיות לוחמות, יכול להיות שתחשבו שהם צודקים ויכול להיות שתחשבו שפספסנו פה אחלה לוחמת לעתיד. אני בכוונה אומרת ש" לדעת המאבחנים אתן לא מתאימות" וש"יכול להיות שתחשבו כמוהם", כי לדעתי כל אחת יכולה באמת להיות לוחמת, זה תלוי ברצון, במוטיבציה, בראבק, ברצינות שלכם.

אז יש לכן שתי אפשרויות- לוותר או להילחם.החלטה אך ורק שלכם. אני נלחמתי. אה כן, עוד פרט קטן ששכחתי- גם ניצחתי ובגדול

מאת יעל דניאל, לוחמת בתותחנים- הגולשת 'מורעלת על צה"ל', http://www.yehida.co.il/forums/member.php?u=7951

הוסיפו תגובה
   
  שם מלא
  כותרת
 
    תוכן

   
סתיו מגזימוף  - כל הכבוד! 25-06-2014 23:39:13
כל הכבוד לך, תותחית!!!
אלמוני 15-04-2014 20:40:43
דברי עם מיטב ובררי מהי הסיבה שלא נתנו לך את זה במנילה.
טלי  - איך מגיעים לקרקל 19-03-2014 20:25:53
הפרופיל שלי 97 אבל לא קיבלתי לוחמה במנילה, זה התפקיד שהכי חשוב לי להגיע אליו !
מורעלת על צה"ל 12-01-2014 17:50:13
היי,
אם זו לא שאלה אישית, תעלי את השאלה לפורום, כי יכול להיות שזו שאלה שמעסיקה עוד גולשים.
אם זו שאלה אישית, תשלחי לי הודעה בפרטי.
אסתי 01-01-2014 16:13:56
שלום! רציתי לדעת מה המייל שלך, יש לי מספר שאלות אליך
מורעלת על צה"ל 25-09-2013 22:32:39
הגיבוש שונה ואין כבר בראור. בכל מקרה, גם בגיבוש הישן, הבראור לא קבע אם תעברי את הגיבוש או לא.
אירוס יוסף 21-09-2013 16:43:02
אני רוצה להבין את בטוחה שהבראור לא קובע..?
מורעלת על צה"ל 18-09-2013 01:53:58
אלמוני- זימנו אותך ליום מיון ללוחמה או לכנס חשיפה?
מורעלת על צה"ל 18-09-2013 01:53:16
אילנה- גיבושים יש בחודשים אוקטובר, ינואר, פברואר/אפריל ומרץ.
אלמוני  - גיבוש לוחמות 15-09-2013 19:42:10
היי , הזמינו אותי לגיבוש לוחמות בסוף חודש , זה יהיה רק ראיון אישי ומבחני כושר ?
אילנה אנקין 29-08-2013 13:17:39
אם אני בת18 אחרי תיכון ואני רוצה להתגיס במרץ מתי הגיבוש? מה אני צריכה לעשות כדי לקבל הזמנה לגיבוש כמה שיותר מהר
חסוי  - וואו 28-08-2013 05:15:51
אם לפני הכתבה חשבתי על קרבי, אז עכשיו אין לי ספק שאני רוצה קרבי! כתבה מעולה!! הצליחה לשכנע אותי. אם אפשק לשאול אותך.. לאיזה יחידה בסוף הלכת?
מורעלת על צה"ל 17-05-2013 13:00:33
תשלחי פקס למיטב ותבקשי לדחות את הגיוס בשביל לעשות גיבוש לוחמות.
גל א.  - ביקשתי גיבוש לוחמות במנילה 09-05-2013 12:20:01
הקדימו לי הגיוס ל14.ליולי. איך אצליח להגיע לגיבוש לוחמות אם אעשה טירונות רגילה? ועדיין לא קראו לי... אני בלחץ אטומי..
אנא ענו לי..
אסתר וונדי  - מורעלת קרקל 06-04-2013 22:51:33
תודה רבה :))
מורעלת על צה"ל 05-04-2013 15:28:38
טוב, אז קודם כל הבעיה היא שאין יותר גיבושים מהסוג שאת עשית. הגיבוש לוחמות היום הוא רק ראיון אישי.
בכל מקרה, את יכולה לשלוח פקס למיטב ולבקש ראיון חוזר.
אם את ממש סגורה על קרבי, אל תוותרי. גם אם לא יאשרו לך ראיון חוזר תמשיכי להציק להם. תפציצי בפקסים, טלפונים, תשלחי המלצות, תפעילי קשרים אם יש לך, תלכי לימים פתוחים שיש בלשכת הגיוס ותנסי לדבר שם עם קצינים כמה שיותר בכירים.
בסופו של דבר, אם לא תוותרי, הם יוותרו בסופו של דבר.
שיהיה המון בהצלחה ואם יש עוד שאלות אז בכיף אני אענה :)
אלמוני  - מורעלת קרקל 05-04-2013 01:39:17
כן! איך אני יכולה להשיג גיבוש חוזר?
מורעלת על צה"ל 03-04-2013 10:39:32
הגיבוש היה יומיים במחנה 80?
אסתר וונדי  - מורעלת קרקל 02-04-2013 20:48:45
לא היה ראיון אישי.
במהלך הגיבוש היה רק מבחני כושר ושיחות קבוצתיות
מורעלת על צה"ל 30-03-2013 00:32:57
עשית את הגיבוש במתכונת החדשה, כלומר רק ראיון אישי?

!joomlacomment 4.0 Copyright (C) 2009 Compojoom.com . All rights reserved."

 

מדריכים

תמונה
צו ראשון
תמונה
מדריך התפקידים בצה"ל
תמונה
מדריך למתגייס לסיירות
תמונה
כל מה שרציתם לדעת על גימלים !
תמונה
המחשה לכומתות צה"ל
תמונה
יום המא"ה - מיון איתור והתאמה
תמונה
קרב מגע ביחידות המובחרות - 1
כניסה לאגף    
 


כל הזכויות שמורות לאתר יחידה - אתר יחידות צה"ל © 2004 - 2013 (האתר הינו אתר פרטי ואינו אתר רשמי צה"לי) פרסום באתר | אודות אתר יחידה | צור קשר | מפת האתר